top of page

קראו מה כתבו על אריאל קרוביו, חבריו ומבקרי האתר

עמוס לוזון, 14.10.2024

19 שנים עברו והלב מתקשה להאמין.


אבל 19 שנים הינן בדיוק מחזור השנים בו מתלכדות שנת החמה עם שנת הלבנה על פי הלוח העברי.


ואכן י"ב בתשרי חל השנה בדיוק ב14.10. 
אריאל אכן מיזג בתוכו את החמה ואת הלבנה...

להמשך קריאה >

שי יקותיאל, 16.6.2024

אריאל, טיול יום הולדת ה 40 הוא גם בשבילך...

הבטחתי לעצמי שאעשה מאמץ להתנתק קצת מהמצב בארץ.

לנקות את הראש ולהינות. אך בכל זאת ישראלי הוא ישראלי והוא תמיד חושב על הבית....

 

להמשך קריאה >

חן ועקנין, 27.9.2023

ממש ככה עצוב מאוד לא מאמינה שכבר 18 שנה.
אני זוכרת איך כל שבת בבני עקיבא היינו אומרים תהילים לרפואתו,

איך שמחנו שהמצב שלו השתפר, אבל לצערנו הכל התהפך...

 

להמשך קריאה >

שי יקותיאל, 7.10.2022

נוף ילדות. שדרות דוד המלך.

אנחנו, חבורת ילידי 1984 תל אביבים. נוף ילדותינו בין היתר יכלול את גן המשחקים,

בית הכנסת הישן והמכולת ההיא שהיינו קונים בה כוס ברד בשקל או מסטיק חמוץ מתוק....

 

להמשך קריאה >

יצחק קאמלי, 4.5.2022

על קפה ויום הזיכרון: יום הזיכרון הוא יום אחד בשנה, אבל את אריאל אני זוכר כל יום.
לעולם לא הבנתי איך באמת מרגיש מי שמאבד בן, זה בלתי נתפס, ואי אפשר באמת

להבין איך זה. עד שאיבדנו בן בעצמנו והבנתי קצת יותר...

להמשך קריאה >

תרצה קיסלר, 30.9.2020

גם היום -  15  שנה לאחר מותו של אריאל - דמותו חיה מול עיני.

במיוחד אני זוכרת ערב אחד, שבו ישבתי בסלון של טוני ושלמה. אריאל אז כבר חייל,

יצא מחדרו אלינו כדי לברך את האורחים...
 

להמשך קריאה >

עמוס לוזון, 30.9.2020

אני קורא את דברי התנחומים והזכרונות הנוגים שכולם מעלים לזכרו של אריאל היקר,
בהכרותי את אריאל מקרוב (היה כאח לבני אריאל לוזון) לא בטוח שהוא היה רוצה שכך נזכור אותו.
הרי חוש ההומור שלו היה לעילא ולעילא וחיוכו הכובש המיס לבבות רבות..

להמשך קריאה >

אריאל פרייברג, 30.9.2020

שש תשע חמש שש שבע אפס שתיים.

שלום, אריאל נמצא?
קריאה במסדרון, אריאל ניגש לטלפון.
מה המצב אחי? נפגש בדוד המלך ליד תחנת האוטובוס

וניסע לקניון איילון? כן אחי, 10 דקות יוצא.
 

להמשך קריאה >

נחמה קהת, אפריל 2019

 

זכרון מאריאל:

משפחת בודה ואנחנו נחמה מוטי ותרצה אכלנו יחד עם המשפחות בחגים. יינון בודה,

אחיו של אריאל, אהב את הכבד שמוטי הכין. אריאל אהב להשתובב...

להמשך קריאה >

אריאל לוזון, אפריל 2019

מילים לזכר אריאל:

14 שנה חלפו מהיום שבו נפרדנו, השנים חולפות אבל הכאב והזיכרון כאן ועם נוכחות מתמדת.

הגעגוע מבקר מבלי להודיע, מופיע בלי התראה והוא ערמומי ולא צפוי. מגיע שמח, שמצחיק,

באירועים הוא בכלל אורח קבוע. הוא מגיע בחתונה שלך, רגע לפני שבירת הכוס,

הוא בא לביקור בחדר היולדות והוא כמובן לא פוסח על ימי הולדת...

להמשך קריאה >

פרוגי (אריאל פרייברג)​, אפריל 2019

בודה,

עוד בימי גן חובה היינו מחוברים, אינני יודע אם זה בגלל שלשנינו קוראים אריאל,

אם זה בגלל שהתגוררנו בסמיכות, אם זה בגלל שנועדנו להיות חברים, או, ד' – כל התשובות נכונות.

ביסודי, היינו 4 אריאלים. כחלק מתהליך התייעלות הישרדותי, נתנו בנו סימנים – פרוגי, לוזון, אטיאס, ואתה, בודה...

להמשך קריאה >

שרה ועמוס לוזון, אפריל 2019

לטוני ולמשפחת בודה היקרה,
אין אנו זקוקים ליום הזיכרון כדי  "לזכור" את אריאל.
שכן - שמו של אריאל נטוע  חזק במשפחתנו, הן בשמו של חברו הטוב ביותר,

אריאל לוזון בננו והן בשמה של נכדתנו האהובה אלנה ששמה הנוסף

אף הוא אריאל לזכרו של אריאל שלכם שכשלנו הוא...

להמשך קריאה >

מינה, אפריל 2019

מכתב לאריאל, בן דודי האהוב.
ערב ליל הסדר תשע"ט.
אני זוכרת את הציפייה וההתרגשות כל שנה, לפני פסח,

לקראת ליל הסדר המסורתי שחגגנו יחד. עד האובדן.
היינו חבורה מופלאה, יכלנו לדבר שעות ולצחוק עד שכואבת הבטן...

להמשך קריאה >

שרית שליסלברג,​​ אפריל 2019

אני זוכרת את אותו מוצ"ש, בו התבשרנו על פציעתו החמורה של אריאל...

אני זוכרת כיצד התקשינו לעכל את הבשורה ולא האמנו... אני זוכרת כמה בכיתי ביום ראשון,

למחרת, כשבני אופיר נכנס לניתוח פשוט והרופא לא הבין מדוע אני כה לחוצה מהניתוח...

להמשך קריאה >

חן אלימלך, נכתב בשנת 2008, התפרסם באפריל 2020


חודשיים.

זו אורך התקופה שזכיתי להכירך.
מחד קצרה, מאידך אינטנסיבית ותובענית במסגרת השלמה של קורס הקצינים,

אשר מהווה קרקע פורייה לידידות נפלאה.
 

להמשך קריאה >

bottom of page