קראו מה כתבו על אריאל קרוביו, חבריו ומבקרי האתר
חן ועקנין, 27.9.2023
ממש ככה עצוב מאוד לא מאמינה שכבר 18 שנה.
אני זוכרת איך כל שבת בבני עקיבא היינו אומרים תהילים לרפואתו, איך שמחנו שהמצב שלו השתפר, אבל לצערנו הכל התהפך...
שי יקותיאל, 7.10.2022
נוף ילדות. שדרות דוד המלך.
אנחנו, חבורת ילידי 1984 תל אביבים. נוף ילדותינו בין היתר יכלול את גן המשחקים, בית הכנסת הישן והמכולת ההיא שהיינו קונים בה כוס ברד בשקל או מסטיק חמוץ מתוק....
יצחק קאמלי, 4.5.2022
על קפה ויום הזיכרון: יום הזיכרון הוא יום אחד בשנה, אבל את אריאל אני זוכר כל יום.
לעולם לא הבנתי איך באמת מרגיש מי שמאבד בן, זה בלתי נתפס, ואי אפשר באמת להבין איך זה. עד שאיבדנו בן בעצמנו והבנתי קצת יותר. ועדיין אני לא יכול להבין עד הסוף איך זה לאבד בן שהולך לעולמו בגיל 20 ולא בגיל 4 חודשים, עשרים שנה זה לכאורה המון זמן בעולם שבו אריאל זכה לחלומות...
תרצה קיסלר, 30.9.2020
גם היום - 15 שנה לאחר מותו של אריאל – דמותו חיה מול עיני. במיוחד אני זוכרת ערב אחד, שבו ישבתי בסלון של טוני ושלמה. אריאל, אז כבר חייל, יצא מחדרו אלינו כדי לברך את האורחים. אני זוכרת את ההליכה הגמישה שלו ואת החיוך הנהדר, כאילו הוא הולך עכשיו מולי.
להמשך קריאה >
עמוס לוזון, 30.9.2020
אני קורא את דברי התנחומים והזכרונות הנוגים שכולם מעלים לזכרו של אריאל היקר,
בהכרותי את אריאל מקרוב (היה כאח לבני אריאל לוזון) לא בטוח שהוא היה רוצה שכך נזכור אותו.
הרי חוש ההומור שלו היה לעילא ולעילא וחיוכו הכובש המיס לבבות רבות..
אריאל פרייברג, 30.9.2020
שש תשע חמש שש שבע אפס שתיים.
שלום, אריאל נמצא?
קריאה במסדרון, אריאל ניגש לטלפון.
מה המצב אחי? נפגש בדוד המלך ליד תחנת האוטובוס וניסע לקניון איילון? כן אחי, 10 דקות יוצא.
נחמה קהת, אפריל 2019
זכרון מאריאל:
משפחת בודה ואנחנו נחמה מוטי ותרצה אכלנו יחד עם המשפחות בחגים. יינון בודה,
אחיו של אריאל, אהב את הכבד שמוטי הכין. אריאל אהב להשתובב...
אריאל לוזון, אפריל 2019
מילים לזכר אריאל:
14 שנה חלפו מהיום שבו נפרדנו, השנים חולפות אבל הכאב והזיכרון כאן ועם נוכחות מתמדת.
הגעגוע מבקר מבלי להודיע, מופיע בלי התראה והוא ערמומי ולא צפוי. מגיע שמח, שמצחיק, באירועים הוא בכלל אורח קבוע. הוא מגיע בחתונה שלך, רגע לפני שבירת הכוס, הוא בא לביקור בחדר היולדות והוא כמובן לא פוסח על ימי הולדת...
פרוגי (אריאל פרייברג), אפריל 2019
בודה,
ביסודי, היינו 4 אריאלים. כחלק מתהליך התייעלות הישרדותי, נתנו בנו סימנים – פרוגי, לוזון, אטיאס, ואתה, בודה.
היה בכך סימן הכ, כינוי חיבה לצד חסכון בהפנית הראש לשמע קריאת "אריאל" במהלך משחק כדורסל או סתם בכיתה.
בישיבה התיכונית נותרנו בודה ופרוגי. לא היה צורך לספר על בודה, כולם הכירו ואהבו אותך...
שרה ועמוס לוזון, אפריל 2019
לטוני ולמשפחת בודה היקרה,
אין אנו זקוקים ליום הזיכרון כדי "לזכור" את אריאל.
שכן - שמו של אריאל נטוע חזק במשפחתנו, הן בשמו של חברו הטוב ביותר, אריאל לוזון בננו והן בשמה של נכדתנו האהובה אלנה ששמה הנוסף אף הוא אריאל לזכרו של אריאל שלכם שכשלנו הוא...
מינה, אפריל 2019
מכתב לאריאל, בן דודי האהוב.
ערב ליל הסדר תשע"ט.
אני זוכרת את הציפייה וההתרגשות כל שנה, לפני פסח, לקראת ליל הסדר המסורתי שחגגנו יחד. עד האובדן.
היינו חבורה מופלאה, יכלנו לדבר שעות ולצחוק עד שכואבת הבטן...
שליסלברג (בודה) - בת דודה
אפריל 2019
אני זוכרת את אותו מוצ"ש, בו התבשרנו על פציעתו החמורה של אריאל... אני זוכרת כיצד התקשינו לעכל את הבשורה ולא האמנו... אני זוכרת כמה בכיתי ביום ראשון, למחרת, כשבני אופיר נכנס לניתוח פשוט והרופא לא הבין מדוע אני כה לחוצה מהניתוח...
חן אלימלך
חברה של אריאל מגדוד קציני המודיעין, ההשלמה החילית. נכתב בשנת 2008, מתפרסם באפריל 2020
חודשיים.
זו אורך התקופה שזכיתי להכירך.
מחד קצרה, מאידך אינטנסיבית ותובענית במסגרת השלמה של קורס הקצינים, אשר מהווה קרקע פורייה לידידות נפלאה.